צו הורות פסיקתי אחרי פונדקאות בחו״ל
ההורה הגנטי, ההורה שאינו גנטי, והדרך מהלידה בארצות הברית ועד שני ההורים רשומים בישראל: התנאים, הפסיקה והמועדים שחשוב להכיר מראש.
אני ובן זוגי הבאנו לעולם שני ילדים בהליך פונדקאות בארצות הברית. עברנו בעצמנו את הבירוקרטיה של החזרה לישראל: הבדיקה הגנטית, רישום ההורה הגנטי וכינון ההורות של ההורה השני. המדריך הזה מסכם את מה שחשוב לדעת על ההליך המשפטי, כדי שתוכלו להיערך אליו מראש.
מהו צו הורות פסיקתי?
צו הורות פסיקתי הוא צו של בית המשפט לענייני משפחה, שמכונן קשר הורות בין בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי לבין הילד. הצו ניתן כשהילד הובא לעולם מתוך כוונה ותכנון משותפים של בני הזוג. המטרה המרכזית היא טובת הילד: שהמעמד המשפטי של שני ההורים שמגדלים אותו יתאים למציאות חייו, ובשלב מוקדם ככל האפשר.
אין חוק שמסדיר את הצו. הוא התפתח בפסיקה, והתנאים לקבלתו נקבעו במסקנות צוות מקצועי שאומצו על ידי שר הרווחה, ומוצגים כעמדת המדינה בהליכים. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה הוא צד לכל בקשה כזו, ובוחן אם התנאים מתקיימים.
שני הורים, שני מסלולים
הוכחת הקשר הגנטי
ההורות של ההורה שתרם את הזרע מוכחת בבדיקה גנטית לקשרי משפחה. לפי חוק מידע גנטי, התשס״א-2000, בדיקה כזו נעשית רק לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה. על בסיס התוצאה ובית המשפט נרשם ההורה הגנטי כהורה, וניתן להסדיר את מעמד הילד ואת המסמכים שלו.
צו הורות פסיקתי
להורה השני אין קשר גנטי לילד, ולכן נדרש כינון הורות. הצו נותן לו מעמד של הורה לכל דבר ועניין. בהעדר עמידה בתנאים שבמתווה, המסלול החלופי הוא אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ״א-1981.
כאשר לשני ההורים יש קשר גנטי לילד (למשל בני זוג שבהם הביצית של אחת מבנות הזוג), המתווה קובע שנדרש בכל זאת כינון הורות לבעלת הביצית. הדרישה חלה על לידות מ־1 באפריל 2024, ובמצבים אלה התנאים מקלים יותר.
התנאים לקבלת הצו
אלה התנאים שקובע מתווה משרד הרווחה לפונדקאות שבוצעה מחוץ לישראל. העמודה הימנית מתארת את הכלל, והשמאלית מה משתנה כשהוכח בבדיקה גנטית קשר גנטי לשני ההורים.
| תנאי | הכלל | קשר גנטי לשני ההורים |
|---|---|---|
| תושבות | אזרחי ישראל או תושבי קבע שגרו בישראל לפחות 3 שנים מתוך 5 השנים שלפני הבקשה, או 12 חודשים מתוך 18. יש חריגים מוגדרים, למשל שהות זמנית בחו״ל עם כוונה ברורה לחזור, או כשאחד מבני הזוג נמצא בהליך מדורג לקבלת מעמד. | ככלל לא נדרש |
| גיל | שני בני הזוג בני 18 לפחות בעת החתימה על ההסכם עם הפונדקאית, ולפחות אחד מהם טרם מלאו לו 54. אם שניהם מעל הגיל המרבי נדרש תסקיר של עובד סוציאלי. | הגיל המרבי ייבחן לפי שיקול דעת |
| רישום פלילי | נבדק שאין רישום בעבירות שמעוררות חשש ממשי לטובת הילד, בדגש על עבירות מין, אלימות וסחר בבני אדם, ושלא הוצאו ממבקש הצו ילדים קודמים. אם יש, תיערך בדיקה ובה תסקיר. | ב״כ היועמ״ש יביא מידע רלוונטי במקרים המתאימים |
| משך הזוגיות | 18 חודשים לפחות לפני החתימה על ההסכם עם הפונדקאית. אם הזוגיות נמשכה 9 עד 18 חודשים, אפשר למנות גם את תקופת ההיריון. | לא נדרש |
| כוונה משותפת | מסמך שמוכיח שההחלטה להביא ילד הייתה משותפת: הסכם הורות לפני ההליך, תיק משותף בסוכנות הפונדקאות, חתימה משותפת על ההסכם עם הפונדקאית, או תצהיר משותף לפני החזרת העובר בפני עורך דין, נוטריון או מזכיר ראשי של בית משפט. | נדרש |
| תרומת ביצית | לפחות אחד מבני הזוג בעל קשר גנטי לילד. תרומת הביצית אנונימית, והפונדקאית אינה בעלת הביצית. | נדרש |
| חוקיות ההליך | הוכחה שההליך חוקי במדינה שבה בוצע, כולל הסכמה מדעת של הפונדקאית לפני ההליך הרפואי והסכמה מדעת לוויתור על הילד אחרי הלידה. | נדרש |
| מועד ההגשה | אפשר להגיש עוד לפני הלידה, יחד עם הבקשה לצו לבדיקה גנטית. בקשה שמוגשת עד שנה מהלידה מאפשרת הסכמה גם בלי תסקיר. אחרי יותר משנה צריך להסביר בתצהיר את סיבת העיכוב. | לא נדרש, אבל רצוי להגיש סמוך ללידה |
מקור: מתווה צו הורות פסיקתי של משרד הרווחה והביטחון החברתי. זה סיכום. הנוסח המלא והמעודכן נמצא במתווה עצמו (קישור בסוף העמוד).
ממתי הצו חל? החשיבות של 9 החודשים
צו הורות פסיקתי יכול לחול רטרואקטיבית, אבל רק בתנאים מסוימים, ולכן המועד שבו מגישים את הבקשה חשוב מאוד:
- הגשה לפני הלידה או עד 9 חודשים אחריה: אפשר להחיל את הצו מהיום שבו נותק הקשר ההורי של הפונדקאית לפי הדין הזר. זה לא בהכרח יום הלידה.
- הגשה אחרי 9 חודשים: המדינה לא תסכים לתחולה רטרואקטיבית, והצו יחול מהיום שבו ניתן.
איך קובעים את יום הניתוק? כשפסק הדין הזר שמנתק את הקשר עם הפונדקאית ניתן אחרי הלידה, קיימת חזקה (שניתן לסתור) שהניתוק התרחש ביום מתן פסק הדין. בארצות הברית, מדינות רבות נותנות צו כבר לפני הלידה (pre-birth order). במקרים כאלה, ובכל מדינה שבה הניתוק נעשה בתעודת לידה או בהסכמה שניתנה לפני הלידה, המתווה דורש שהפונדקאית תתייצב בנציגות ישראל ותחתום על תצהיר ויתור. במקרה כזה, מועד החתימה על התצהיר הוא מועד הניתוק לצורך התחולה הרטרואקטיבית.
בפועל: כדאי לתאם מראש עם הסוכנות ועם הפונדקאית את ההתייצבות בנציגות ישראל, ולהגיש את הבקשה לצו הורות פסיקתי מוקדם ככל האפשר, רצוי עוד לפני הלידה.
פסיקה מרכזית
הצו מכונן הורות, והתחולה הרטרואקטיבית מוגבלת
בדיון הנוסף נקבע ברוב דעות שצו ההורות הפסיקתי מכונן הורות ואינו רק מצהיר עליה. זה פתרון ביניים עד שתהיה הסדרה בחקיקה. לאחר מתן הצו אין הבדל במעמד בין ההורה הביולוגי להורה השני. עוד נקבע שבפונדקאות בחו״ל אפשר להחיל את הצו רטרואקטיבית רק מהמועד שבו נותק הקשר בין הפונדקאית לילד, ובתנאי שהבקשה הוגשה בתוך 9 חודשים מהלידה. שלושה מהשופטים ציינו שבמקרים חריגים אין לשלול שיקול דעת להחיל את הצו גם כשהבקשה הוגשה מאוחר יותר.
רישום ההורה השני מחייב צו
פסק הדין ניתן באותו יום. נקבע פה אחד שכדי לרשום במרשם האוכלוסין את ההורה שאין לו קשר ביולוגי, יש להציג תעודה ציבורית מתאימה, כלומר צו שיפוטי. הודעה של בני הזוג לפקיד הרישום אינה מספיקה.
תחולה מיום הלידה כשמדובר בתרומת זרע
במקרים של תרומת זרע אנונימית (בנות זוג), נקבע שאפשר להחיל את הצו רטרואקטיבית ממועד הלידה, אם הבקשה הוגשה לפני הלידה או עד 9 חודשים אחריה. ההבדל מפונדקאות נובע מכך שבפונדקאות יש לנתק תחילה את הקשר של הפונדקאית.
רישום אינו קובע סטטוס
בית המשפט עסק ברישום ילדים שנולדו בפונדקאות בארצות הברית. נקבע שפקיד המרשם מתעד נתונים ואינו מכריע בשאלות של מעמד. דרישת המדינה להוכיח את הקשר הביולוגי של ההורה הגנטי בבית המשפט לענייני משפחה נמצאה סבירה. תעודת לידה ופסק דין זר הם תעודות ציבוריות שניתן לרשום על פיהן.
החקיקה הרלוונטית
- חוק מידע גנטי, התשס״א-2000: בדיקה גנטית לקשרי משפחה נעשית לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה. זה הבסיס להוכחת הקשר של ההורה הגנטי.
- חוק אימוץ ילדים, התשמ״א-1981: המסלול החלופי לכינון הורות, כשאין עמידה בתנאי המתווה. הגדרת התושבות במתווה לקוחה ממנו.
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו-1996: מסדיר פונדקאות בישראל. גם ממנו לקוחה הגדרת התושבות שבמתווה.
- חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה-1965: לפיו נקבע בדנג״ץ 5591/20 שרישום הורות שמחייבת מעורבות של בית משפט מותנה בצו שיפוטי.
סדר הפעולות, מההיריון ועד הרישום
- לפני ההליך: מתעדים את הכוונה המשותפת: הסכם הורות, תיק משותף בסוכנות או תצהיר משותף. בודקים שתנאי התושבות, הגיל ומשך הזוגיות מתקיימים.
- במהלך ההיריון: מגישים לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לצו לבדיקה גנטית, ואפשר כבר אז לצרף את הבקשה לצו הורות פסיקתי.
- סביב הלידה: מקבלים את המסמכים מהמדינה הזרה: תעודת לידה ופסק דין. אם ניתן צו לפני הלידה, מתאמים חתימה של הפונדקאית על תצהיר ויתור בנציגות ישראל.
- הבדיקה הגנטית: נערכת לפי הצו ולפי ההנחיות שבו. התוצאה היא הבסיס להכרה בהורה הגנטי ולהסדרת המעמד והמסמכים של הילד.
- צו ההורות הפסיקתי: בית המשפט דן בבקשה בהשתתפות ב״כ היועמ״ש, בודק את התנאים ונותן את הצו, ואם הבקשה הוגשה בזמן, גם קובע את התחולה הרטרואקטיבית.
- רישום: עם הצו, ההורה השני נרשם כהורה במרשם האוכלוסין.
שאלות נפוצות
אפשר להגיש את הבקשה לצו הורות פסיקתי עוד לפני הלידה?
כן. לפי המתווה אפשר להגיש לפני הלידה, יחד עם הבקשה לצו לבדיקה גנטית. הגשה מוקדמת חשובה גם כדי לשמור על האפשרות לתחולה רטרואקטיבית, שמחייבת הגשה עד 9 חודשים מהלידה.
האם הצו חל מיום הלידה?
בפונדקאות בחו״ל, לא בהכרח. לפי דנ״א 1297/20 והמתווה, הצו יכול לחול רטרואקטיבית ממועד ניתוק הקשר של הפונדקאית לפי הדין הזר, ובתנאי שהבקשה הוגשה עד 9 חודשים מהלידה.
מה קורה אם לא עומדים באחד התנאים?
בחלק מהתנאים יש חריגים מוגדרים, ובחלקם נדרש תסקיר של עובד סוציאלי. כשאין עמידה בתנאים ואין חריג מתאים, המדינה לא תסכים לצו הורות פסיקתי, ואפשר לשקול כינון הורות באמצעות אימוץ.
הפונדקאית קיבלה צו לפני הלידה בארצות הברית. מה צריך לעשות?
לפי המתווה, כשהניתוק נעשה לפני הלידה או על בסיס תעודת לידה, הפונדקאית נדרשת להתייצב בנציגות ישראל ולחתום על תצהיר ויתור. מועד החתימה ישמש כמועד הניתוק לצורך התחולה הרטרואקטיבית, ולכן כדאי לתאם זאת מוקדם.
האם רישום בתעודת הלידה הזרה מספיק?
לא לצורך מעמד ההורה שאינו גנטי. בדנג״ץ 5591/20 נקבע שרישום הורות כזו בישראל מחייב צו שיפוטי.
מקורות רשמיים
- מתווה צו הורות פסיקתי — משרד הרווחה והביטחון החברתי (קובץ Word, נפתח בחלון חדש)
- רישום הורה נוסף לילד שנולד בפונדקאות מחוץ לישראל — רשות האוכלוסין וההגירה (נפתח בחלון חדש)
- מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון (נפתח בחלון חדש)
המידע נועד להיכרות ולהיערכות בלבד, ומבוסס על המתווה ועל הפסיקה כפי שהם במועד העדכון. התנאים והמדיניות עשויים להשתנות, ובכל מקרה נדרשת בדיקה פרטנית. אין בו ייעוץ משפטי או הבטחה לתוצאה או למועד החלטה.